הקדמת הרב הנזכר מעלת המחבר גם עתה הנה בשמים עדי כי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא נתעסקתי לבאר הספרים הללו אלא לתת נחת רוח לנפשי ילמדו אשר כגילי ונפקחו עיניהם להיות כאלהים יושבים על מדין יכירו וידעו כי אע"ג כי הדינים והמשפטים אשר צוה הקב"ה אין להם טעם רק לענין הצורך והנהגה כי אם אין נמצא משפט לא ימצא ענין ישוב בעולם ולכן נתן לנו אלו משפטים ישרים ונוסף עוד כי המשפטים אשר צוה ה' הם כמו שפירש הרב בעל העיקרים כי יש תורה מדינית ויש תורה אלהית אמנם מכל מקום ימצא האדם בענין המצות חילוקים רבים כאשר נתבאר בענין לולב וסוכה כי צוה הקב"ה להיות מידי שנה בשנה לא כן הוא בענין ציצית ותפילין וכיוצא שהם מעשים בכל יום ושילוח הקן כי יקרא לא על חנם צוה ה' להיות כך הלא דבר הוא ובפרט בענין השבת נהי כי נתן לשבעה ימים זכר לשבת בראשית אמנם המצות הנמצאות בו בענין עשה ולא תעשה אין להאמין כי כן צוה ה' בדרך הזדמן כי לא דבר ריק הוא חלילה ולכן נתתי אל לבי לבאר חלק זה כמשפט הראשון והכל מיוסד מדברי חז"ל בנוי לתלפיות תל שהכל פונים בו ספר הזוהר כי הוא מיוסד על פ' רעיא מהימנא ברשות הב"ה כדאיתא בהקדמת התיקונים רשותא אתייהיב לאליהו ז"ל וכו' וכאשר האדם עושה מעשיו בכונה אז יזכה להיות מעשיו מועילים לו בהווה ולאחר המיתה ולזמן התחיה והכל בגוף ונפש כאשר נתבאר בחלק הקודם גם המאוחר ואין להאריך רק אחלה הלומדים בו ידינוני לכף זכות ויתפללו עלי שיזכני ה' להשלים כל חלקי הספר לאור באור החיים אכי"ר: